על אף שתל-חי ננטשה זמנית לאחר הקרב הזה, העמידה של אנשי היישוב היהודי בגליל העליון בתקופת המנדט, בגליל העליון המרוחק, היפה והפראי, נשאה פרי עם הקמת מדינת ישראל. הקמתה של קרית-שמונה הייתה עוגן חברתי וכלכלי חשוב לחיזוק וביסוס מעמד ההתיישבות בגליל. כמרכז עירוני אזורי קרית-שמונה אפשרה לכל תושבי הסביבה לקבל שירותים, לנהל את המסחר, לצרוך תרבות ולהיפגש עם כל אנשי העמק.

עד היום ניתן לראות ברחבי העיר את מבני האבן מתקופת חלסה – `בית החאן`, שהיום הוא מקום מושבו של מרכז הצעירים, היה ארמון השייח ומשפחתו, בניין המשטרה שימש את המשטרה הבריטית מימי המרד הערבי הגדול ו`בית אשר` במרכז העיר, הוקם ע"י הבריטים כבי"ס עבור ילדי הבדואים של הכפר והסביבה. לימים הפך המקום לבית הספר הראשון בקריית-שמונה ובהמשך למועדון מרכזי לנוער. מלבד העליות של שנות החמישים, העיר צמחה כעיר קולטת עלייה לאורך כל שנותיה, וקיבלה אליה תוספת אוכלוסייה משמעותית בשנות התשעים עם הקליטה של גל העלייה מבריה"מ. בעשור האחרון נקלטה בה קהילת בני המנשה שהגיעו מהודו וכן קהילת משפחות צד"ל שהתיישבו בעיר לאחר הנסיגה מלבנון. כך, קרית-שמונה התפתחה כעיר המכילה בתוכה שכבות של היסטוריה הניכרות במרקם העירוני – מבחינה תכנונית, אדריכלית וקהילתית, היא נהנית משפע של עושר תרבותי וחוסן קהילתי, והיא מספרת את סיפורה של ההתיישבות היהודית בגליל בפרט, וההיסטוריה של הקמת המדינה ככלל.

העיר נהנית מהסמיכות למכללה האקדמית תל-חי, המתמחה במדעי החברה והסביבה, ומנהלת קשרים ערים עם העיר ועם מוסדות אקדמאיים נוספים – בדגש על מחקר ופיתוח בתחומי החקלאות, סביבה ומזון. כל אלה מהווים את הבסיס להיותה עיר סטודנטיאלית וירוקה, המציעה איכות חיים, נוף ואוויר נקי, לצד קרקע פורייה ליזמות וחדשנות, תעסוקה איכותית בדגש על סצנת האגרי-פודטק המתפתחת ומעבר לטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, יזמויות בתחום התרבות ואומנות וחיזוק תיירות הפנים. טבע עירוני ואטרקציות
המושג `טבע עירוני` מקבל משמעות אחרת בקרית-שמונה – שכן העיר משופעת בפארקים, נחלים וחורש טבעי, שכל הפיתוח שלהם נעשה תוך שמירה מקסימלית על אופיים הטבעי, וכמעט ללא התערבות מלאכותית ופגיעה בנראות הטבעית, למעט פריצת שבילים ואזורי ישיבה.

בהיותה יושבת על התפר שבין עמק החולה להרי נפתלי – כמעט מכל נק` בעיר ניתן להינות מתצפית פנורמית של ?360, ומקו אופק הכולל את החרמון, רמת הגולן, רכס הרי נפתלי ומצוק רמים, ושדותיו הירוקים של העמק.
את העיר חוצים 2 נחלים מרכזיים - עין זהב ונחל עיון, ומציעים עושר לא רגיל של פינות שכשוך וישיבה לאורך הנחל, כחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני.

רכס הרי נפתלי ומצוק רמים המשתרע לאורכו, מציעים שלל אטרקציות לחובבי פעילויות הספורט האתגרי –סינגל אתגרי לרכיבת אופניים, מסלול ויה פארטה למשפחות, וכ-5 אתרי טיפוס ספורטיבי המציעים מגוון של מעל ל-200 מסלולים לכל הרמות, ובתנאים המאפשרים טיפוס כמעט לכל אורך השנה. בהיותה העיר המרכזית של האזור ובשל הסמיכות למגוון הרב של אתרי טיפוס, העיר מהווה עוגן משמעותי לקהילת המטפסים – המגיעים מכל הארץ ליהנות מאתרי הטיפוס, וכן עבור מדריכים וחברות טיולים המציעות טיולי סנפלינג, ויה פארטה וחוויה אתגרית במצוק.